מה היו שיעורי בית?

 
סוף היום מגיע. הצלצול נשמע. אני עוזב את הבית ספר, הולך הביתה ובדרכי מקשיב לשקט, הולך לבדוק מה קורה בפינת החי ומוצא לעצמי בדרך איזה מקל ושוכח מהכול. אני לא זוכר כלום מהיום שהיה. משחק במחשב עד הלילה ורק כשאני נשכב במיטה, עולים לי זיכרונות מהיום, משפטים שהמורה צרח לעברי בשיעור, שיעורי הבית שיש לשיעור הבעה ואת זה שמחר אני רוצה לקום שעה לפני הזמן כדי להתכונן למבחן במדעים. באותו רגע במיטה אני בטוח שאזכור הכול. למחרת בבוקר כשאני קם, זה תמיד ברגע האחרון. אמא צועקת עלי שאתלבש כי אני יאחר. אבא מוסיף שהוא לא יודע מה יהיה איתי. אני מגיע לבית הספר חמש דקות אחרי הצלצול. ההד של המסדרון מכה בי. המנהל במסדרון מכוון בידו על השעון והמזכיר מקבל את פני בפרצוף חמוץ עם הזהרה: "אנחנו עוד נזמין את ההורים שלך, איזה עוגמת נפש אתה גורם להם". נבוך אני הולך לכיתתי. אין לי קצה חוט מה היום יביא. נכנסתי לכיתה, המורה מבקש להוציא את השיעורים. אני נדהם, שהרי לא היו שיעורים. אני פותח את המחברת בה כתובות השאלות ואין לי מושג מתי כתבתי אותן. שוב המורה כועס עלי. שוב לא הכנתי שעורים. אוף. שוב לא הבאתי את הספר המתאים. עוד לא התחיל היום ואני כבר רוצה לצאת מהמקום הבלתי אפשרי הזה.
 
התיאור הוא אמנם רק לצורך המחשה בלבד, אך הוא מתאר את הקושי והתחושות של ילד הסובל מבעיות ריכוז וקשב. ילדים עם בעיות ריכוז וקשב מגלים קשיים בכישורים ומיומנויות הבאים: יכולת תכנון ויצירת סדרי עדיפויות, תכנון זמן, ויסות רגשות, גמישות, נקיטת יוזמה, זיכרון, לקיחת אחריות ויכולת לביקורת עצמית. התמודדות עם קשיי קשב וריכוז דורשת מהמעורבים, ההורים והמורים, להבין אותה לעומקה, ללמוד להתייחס לסימפטומים שלה באופן שיחזק את הילד ולא יאשים אותו בקושי שלו.
 

כמה המלצות להורים:

<   ילד עם קשיי קשב רגיש לסביבתו ולכן מומלץ להנהיג הרגלי חיים משפחתיים המותאמים למצבו ויכולים לעזור לו בשיפור איכות חייו ובכך בשיפור חייה של המשפחה כולה: צרו מסגרת קבועה עבור הילד לגבי שיעורי בית, מערכת שעות, שעת השינה וזמן הארוחות. לדוגמא: צרו הרגל של כתיבת כל דבר ביומן והרגל של קריאה ביומן בחזרה מביה"ס ולפני היציאה מהבית.
 
<   לכוון את  הילד לעשייה חיובית: מה ואיך לעשות במקום מה לא לעשות. לכוון אותו מלכתחילה, ולא  להפסיק את מעשיו במהלך העשייה. דרך זו תספק את הסוג היעיל ביותר של שליטה.
 
<   היו ברורים בהנחיותיכם ובדקו שבקשתכם הגיונית. במקום לומר לילד שיתנהג יפה, תמצאו לו  תעסוקה מעניינת, הציעו לו לשחק משחק ספציפי, לצייר וכו' רצוי לא להנחית על הילד כמה משימות בו זמנית כמו: "לך למטבח תחזיר את הבקבוק ובדרך תביא את סל הכביסה מהאמבטיה לחדר כביסה", יש לומר כל משימה בנפרד ולאחר שסיים משימה אחת ניתן לעבור למשימה השנייה.
 
<   כאשר אתם רוצים לוודא שהילד יבצע את דרישתכם ולא יאמר אח"כ ששכח לעשות מה שביקשתם ממנו, בקשו מהילד להגדיר את המשימה העומדת לפניו באופן ברור כך שיוכל להתרכז בביצועה. היו  עקביים. הסירו את מה שיכול להסיח את דעתו של הילד במסגרת היום שלו. לדוגמא, הוציאו אחים מהחדר כשהוא מכין שיעורים. בלו זמן איכות עם הילד בפעילות שהוא טוב בה לבניית בטחונו העצמי.
 
<   הקפידו לתת לילדכם משובים חיוביים על מעשיו. 

 
 
 
חפש
 
 
Facebook